בנק דיסקונט בע"מ (מחלקה משפטית נ' אבראהים ואח'

החלטה

1)הנתבעים בני זוג פתחו ביום 26.6.03 חשבון עו"ש בסניף מרכז כלל של התובע בירושלים.

2)ביום 23.10.06 נטלו הנתבעים הלוואה מהתובע בסך של 112.000 ₪ אותה התחייבו לפרוע ב- 60 תשלומים ובריבית הכל כמפורט בבקשה לקבלת ההלוואה (נספח ב' לכתב התביעה).

לבד מן הפיגור בהחזרי ההלוואה אשר העניקה לתובע את הזכות להעמיד לפרעון מידי את יתרת ההלוואה שלא סולקה נותרה בחשבון העו"ש יתרת חוב.

סה"כ יתרת החוב בחשבונם של הנתבעים נכון ליום הגשת התביעה ב- 5.4.09 עמד על סך של 93.499 ₪.

3)לשם הבטחת ההלוואה בגין רכישת הרכב שעבדו הנתבעים את הרכב לתובע. משלטענת התובע לא עמדו הנתבעים בתנאי ההלוואה ונוצר פיגור בהחזרתה הוא מימש את זכותו לפרעון מידי של ההלוואה ולשם כך אף הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש השעבוד על הרכב.

4)הבקשה לרשות להגן נתמכה בתצהירה של הנתבעת מס' 2 בלבד.

הנתבעת מס' 2 מציינת בתצהיר כי נכון להגשת הבקשה היא גמלאית של משרד החינוך.

משכורתיה לפני פרישתה לגמלאות והן לאחריה הופקדו בחשבון הבנק נשוא התביעה. ,

הנתבעים מאשרים כי נטלו את ההלוואה לצורך רכישת רכב וכי ההלוואה היתה אמורה להיפרע מהחשבון.

הנתבעת מס' 2 מציינת עוד כי עקב יציאתה לגמלאות פחת שכרה.

הנתבעים טוענים עוד כי התובע היה מנוע מלהעמיד את ההלוואה לפרעון מידי ומלנקוט הליכים למימוש השעבוד על הרכב וזאת בשל העובדה כי לשיטתם לא היה כל פיגור בהחזר ההלוואה.

הנתבעים אינם מכחישים את העובדה כי חשבונם היה בחריגה אלא שלטענתם המדובר בסכום של 7000 ₪ בלבד.

עוד מלינים הנתבעים על שיעורי ריבית הפיגורים שגבה מהם התובע. מנגד נטען על ידם כי הם אינם חולקים על עצם חישובי התובע אלא על זכותו לבצע פרעון מוקדם של ההלוואה.

לבסוף טוענים הנתבעים כי לא זכור להם כי קיבלו כל פניה מהתובע לפרעון החוב.

5)מחקירתה הנגדית של הנתבעת מס' 2 עולות העובדות הבאות:

בעקבות יצירת החריגה בחשבון פנו אליה מסניף הבנק ובקשו להסדיר את העניין. לטענתה הדבר אירע כשנה עד שנה בטרם הגשת הבקשה.

עוד העידה כי היא נוהגת לבדוק את דפי החשבון הנשלחים אליה בערך כל חודש או חודשיים.

הנתבעת מס' 2 העידה באופן מפורש כי משכורתה לאחר פרישתה לגימלאות לא מכסה את הפרעון השוטף של ההלוואה מדי חודש והמדובר לפחות בחצי שנה. עובדה זו הוסברה על ידה עקב מצבה הכלכלי של המשפחה אשר הובילו לבעיות כספיות. מצב זה נמשך כ- 4 שנים מאז פרישתה לגמלאות.

עוד העידה הנתבעת מס' 2 כי עקב פרעון תשלומי ההלוואה גדלה יתרת החוב בחשבון.